במהלך "מצעד הגאווה הקווירי הבינלאומי" שנערך ב-24.07.2021 בברלין נשמעו קריאות אנטישמיות והפרעות משמעותיות לעבודה התקשורתית. אירועים שכאלה לא רק מייצגים אך ורק צורות קיצוניות של עוינות כלפי התקשורת והעיתונות, אלא מהווים גם סמל לבעיות שיש לחלק מהתארגנויות השמאל בכל הנוגע לאנטישמיות.
1. אנטישמיות בברית הגאווה הקווירית הבינלאומית
ב-24 ביולי 2021 בשעות אחר הצהריים התקיים בשכונות ניוקלן וקרויצברג שבברלין "מצעד הגאווה הקווירי הבינלאומי" (IQP). מצעד זה נערך כאלטרנטיבה להפגנות המיינסטרים האחרות שהתקיימו באותו שבוע לרגל Christopher Street Day (CSD), אשר מתויג בחלקים מסוימים בסצנת השמאל כמסחרי למדיי, א-פוליטי או כלא רדיקלי דיו. עם זאת, ה-IQP לא היה אך ורק אירוע אנטי-גזעני, אלא אורגן גם כהפגנה ע"י סניף ה-BDS שבברלין וכן בהשתתפות התארגנויות נוספות הקרובות אידיאולוגית לתנועת החרם הישראלית האנטישמית.
בנוסף ל-"BDS ברלין", השתתפו בארגון המצעד מספר קבוצות אשר משתייכות לארגון ההפגנה המסורתית ב-1 במאי בברלין וידועות בתור כאלו המייצגות בין היתר עמדות אנטי-ציוניות ועמדות אנטישמיות – כגון "פלסטין מדברת" (deu.: Palästina Spricht) או הסניף בברלין של "מיגרנטיפה" (deu.: Migrantifa). הארגון "ברלין נגד פינקוושינג" (eng.: Berlin Against Pinkwashing), המעורבת גם היא בברית הגאווה הקווירית הבינלאומית, ידועה בהטמעת מסרים ועמדות אנטי-ישראליות מפורשות ותמיכה לא מבוטלת בעמדות BDS. לאלו הצטרפה כמו כן גם "הליגה היהודית האנטי-פשיסטית" (deu.: Jüdische antifaschistische Bund), הקרובה לקבוצה אחרת המכונה "אנטיפה יהודית" eng.: Jewish Antifa)), המתבלטת בזכות עמדותיה האנטי-ציוניות. גם "הליגה היהודית האנטי-פשיסטית התבלטה באמצעות הבעת עמדות זהות. שילובם של אנשים פרטיים וקבוצות יהודיות בבריתות אנטי-ציוניות שכאלו מייצג את הניסיון (וכן גם ניסיון העבר) להגן על ההתארגנות עצמה מפני ביקורת על אנטישמיות בשורותיך (ראה מאמר זה של מאירה גרסיה ואיגור נץ).
הכרזה הרשמית של האירוע עוררה גם כן את הרושם כי עצם הפצת העמדות האנטי-ציוניות חשובה לא פחות למארגנים כמו הסיבה הרשמית לאירוע, דהיינו קיום מצד גאווה שמאלני, לא מסחרי ואנטי-גזעני. כך ניתן היה למצוא על הכרזה את דגל פלסטין, את הסלוגן "לא לפינקוושינג" (כאשר נכתב ע"י התארגנויות אלו, יש להבינו כמוכוון במפורש כנגד ישראל) ואת הקריאה "תשוחרר פלסטין". בוא בעת נרשמה התעלמות מכל סממנים לאומיים כאלה או אחרים או התייחסות ספציפית לסכסוכים בינלאומיים אחרים. האמירה "נגד כל אנטישמיות", המתייחסת בדרך כלל גם לאנטישמיות מהצד השמאלי של המפה, הפכה לקריאה הלא הכי החלטית "נגד אנטישמיות" על הכרזה עצמה – לאור הקבוצות המעורבות בברית הזו, חייבים.ות אנו לקרוא לאמירה הזו בשמה: פארסה אחת גדולה.
לקראת ההפגנה חילקה ברית ה-IQP, הפועלת בין היתר תחת השם "ברלין קווירים נגד גזענות וקולוניאליזם" (QuARC), "הצהרת מודעות" מפורטת שהבהירה עוד יותר את כיוון אליו צועדת ההפגנה. ברשימת העמדות האנטי-הומאניות וצורות ההדרה שאינן נסבלות במצעד, חסרה התופעה החברתית אנטישמיות באופן לא מפתיע כלל ובניגוד למשל לגזענות, הומופוביה וטרנספוביה, יכולתנות, סקסיזם או לאומנות, למרות שלא נראה כי הצהרת מודעות זו טומנת בחובה לאומנות פלסטינית. בנוסף לזאת, ההצהרה כללה את האמירה הבאה: "אין שחרור וחופש עבורנו ללא שחרור הפלסטינים.ות. אלו הקוראים.ות לעצמם.ן אנטי-דיוטש אינם.ן רצויים.ות כאן". ההתייחסות לאלו הנקראים.ות "אנטי-דיוטש" הבהירה: לסולידריות עם ישראל אין מקום בהפגנה זו.
העובדה כי לא נשמעת ביקורת כנגד המדיניות האנטי-להט"בית של תנועת הפת"ח, ארגון הטרור חמאס וקבוצות איסלאמיסטיות הקרובות אליהם אידיאולוגית, אלא במקום זאת מושמעת "ביקורת" כנגד מדינת ישראל – המדינה היחידה במזרח התיכון שבה חיים להט"בים וקווירים מתאפשרים ומוגנים – ניתנת להסברה ככזאת המונעת ע"י אנטישמיות אנטי-ישראלית. השמטת מאבקים אנטי-קולוניאליים אחרים או מאבקים נוספים שאליהם ניתן לבטא סולידריות בינלאומית, ותוך התמקדות מלאה בסכסוך במזרח התיכון, אומרת גם היא משהו על מוקד ברית QuARC.בהקשר זה בהחלט אפשר לדבר על דמוניזציה של ישראל ועל מוסר כפול בהערכה הפוליטית של ההפגנה והברית לכשעצמה.
הרכב המצעד וההתמקדות הפוליטית של באי.ות ברית ה-IQP המתוארת כאן, הינם סמל לניצול מאבקים אנטי-גזעניים ולהט"בים על ידי קבוצות אנטי-ישראליות. הרושם שנותר לנו הוא שהמארגנים.ות פחות עוסקים.ות במאבקי הקהילה הלהט"בית ויותר במתן במה לתפיסות עולמם.ן האנטי-ציוניות, האנטישמיות, מאחורי פרגוד קווירי-אנטי-גזעני-מגניב.
לעמדות יהודיות שמאלניות בגרמניה או לא.נשים המתנגדים.ות לאנטישמיות אנטי-ישראלית – מבלי בכך להתייחס באופן חיובי ומאשר באופן אוטומטי בנוגע לממשלה בישראל או למדיניות הישראלית – כמובן אין מקום בחלק זה של סצנת השמאל (ראו בין היתר, את המאמר של אנסטסיה טיכומירובה בנושא זה בעיתון TAZ). על כך יעיד גם אירוע בשולי המצעד שבו אדם קווירי אשר ביקר אמירות אנטי-ישראליות שנשמעו במהלכו הוקף מיד ע"י משתתפי.ות ההפגנה ו"חטף צעקות" ואיומים.
הנוכחות התוססת באירועים מסוג זה מבהירה כי לא מדובר בעמדות שוליות בתוך סצנה זו. לאנטישמיות, המחופשת לאנטי-ציונות אנטי-גזענית, למרבה הצער, יש מקום איתן בצד השמאלי של המפה הפוליטית בגרמניה ומחוצה לה. השאלה המרכזית שעודנה פתוחה הינה האם אלפי משתתפי.ות ה-IQP מסכימים.ות עם עמדות ברית QuARC, האם לא אכפת להם.ן מהן או שהם.ן פשוט עיוורים.ות כלפיהן. לא משנה כיצד נענה על שאלה זו - התופעה היא יותר ויותר מדאיגה ליהודים.ות בגרמניה, בישראל ובמקומות אחרים.
2. מתקפות על חופש העיתונות והצגות שווא
מכל הסיבות המפורטות כאן, הפורום היהודי לדמוקרטיה ונגד אנטישמיות (deu.: JFDA) החליט לצפות בהפגנה ולתעד כל אירוע אנטישמי. מעקב אחר כל סוגי האנטישמיות – החל מהפגנות ניאו-נאציות ועד תנועות אידיאולוגיות איסלאמיסטיות או כאלו המונעות מתיאוריות קונספירציה כזו או אחרת ועד אנטישמיות שמאלנית – הוא אחד מתחומי העבודה המרכזיים של הפורום היהודי לדמוקרטיה ונגד אנטישמיות. כבר בתחילת הדרך ניכרו נרטיבים אנטי-ישראליים ואנטישמיים ב-IQP, בדיוק כפי שהם הופיעו בהפגנות רבות אנטי-גזעניות, אך גם בחלקן אסלאמיסטיות בחודשים האחרונים (ראו לדוגמא את הדיווח שלנו בעברית מה-15 במאי 2021).
אך עוד לפני שהצוות של JFDA התחיל לתעד את המצעד, הם.ן הוטרדו באופן מסיבי על ידי סדרנים.ות של ה- IQPאשר מנעו מהם.ן לבצע את עבודתם.ן. פעם אחר פעם נשמע קללות כנגד נציגי העיתונות של JFDA, כמו גם כנגד עמיתים.ות מארגונים נוספים ואמצעי תקשורת אחרים. "העיתונות הציונית" – כך ניתן היה בבירור לשמוע, מונח שלא בכדי תואם את המינוח האנטישמי ה"עיתונות היהודית". כנגד עיתונאי אחד אף נשמעו איומים חריפים כי "הקהילה" תהרוג אותו אם יפרסם תמונות של המשתתפים.ות.
אדם אחד מצוות הסדרנים.ות בלט בצורה יוצאת דופן הודות לאגרסיביות הקיצונית שלו כלפי העיתונאים.ות שנכחו במצעד. אותו אדם צרח אל תוך אוזני נציגי העיתונות באמצעות מגפון וגם תקף פיזית עיתונאי אחד. העיתונאים.ות שנכחו בהפגנה, כולם.ן ברשותם.ן החזיקו כרטיס עיתונאי.ת רשמי, היו מוגבלים.ות באופן כה מסיבי בחופש תנועתם.ן ובאפשרות לבצע את עבודתם.ן עד שלא ניתן להם.ן ללוות האירוע. במגפון תוארו העיתונאים.ות ותויגו בצורה אישית על פי נראותם.ן ובגדיהם.ן ונשמעו "אזהרות" כנגדם, כמייצגי.ות "העיתונות הציונית המסוכנת".
משטרת ברלין דרשה וקראה שוב ושוב להפסיק את האיומים. מכיוון שלא נענה לבקשות המשטרה הברורות, נעצר בין היתר אותו אדם תוקפני במיוחד מצוות הסדרנים.ות. מצד ברית QuARC וסביבתה מסתובבים כעת הצגות שווא והאשמות גרוטסקיות כי העיתונאים.ות הם.ן א.נשי ימין קיצוניים.ות אשר ניהלו בצורה ישירה את פעולת המשטרה ושיתפו איתה פעולה להבטחת מעצר א.נשים מסויימים.ות. עד כה לא נשמע שוב תגובה של ברית QuARC לגבי האיומים הקודמים כלפי העיתונות.
ל-JFDA ניסיון רב בניטור הפגנות ואירועים אחרים. זה כרוך לעיתים תכופות בתקיפות פיזיות או מילוליות וניסיונות לחסום את עבודת העיתונות. זה בדרך כלל קורה יותר באירועים הקשורים לסצנת הימין הקיצוני. אך גם בהפגנות תיאוריות קונספירציה אידיאולוגיות כמו של Querdeknen, היו שוב ושוב ניסיונות הפחדה והפרעה לעבודה העיתונאית. אולם לעיתים רחוקות היו למתקפות אלה מימד והיקף כמו שהיה ב-24 ביולי ב"מצעד הגאווה הקווירי הבינלאומי". אפילו התערבות משטרת ברלין לא הייתה יכולה למנוע ממשתפי.ות המצעד להפריע ולסכל את העבודה העיתונאית במהלכו. בסופו של דבר נאלצו צוותי העיתונות להפסיק את עבודתם ודיווחם מין המצעד. רמה זו של עוינות כלפי העיתונות בצורה של הטרדות פיזיות, הפחדה ועלבונות כ"גזענים", "ימניים" ו"עיתונות ציונית" מזעזעת אפילו עבור עובדים.ות מנוסים.ות של JFDA.
בעקבות ההפגנה הופיעו בטוויטר גם תמונות של עיתונאים.ות שניסו לבצע את עבודתם ב-IQP. הן הופצו בסגנון מאג שוט עם קריאה לברר ולפרסם את שמותיהם.ן. העיתונאים.ות שתמונתם.ן הופצה הוצגו ונקראו גם כ"גזענים ימניים". מכיוון שמדובר בתמונות של א.נשים המנהלים.ות מעקב בסיכון הגבוה ביותר אחר תנועות ניאו-נאציות או איסלאמיסטיות, הפצת תמונתם.ן מהווה סכנה ממשית עבורם.ן. ב-25 ביולי התמונות הוסרו – אם כי כנראה שלא מהחשבון שהפיץ אותן שהושבת בין היתר, אלא מין הרשת החברתית טוויטר עצמה. ברית QuARC מכנה את נציגי.ות העיתונות המותקפים.ות "עיתונאים.ות ימניים.ות", עם "עיתונאים.ות" במרכאות בכוונה תחילה. הדיווחים על מתקפות וקריאות אנטישמיות מוצגים גם כן כשקרים בוטים.
3. החלוקה הפשוטה ל'טוב' ו'רע'
הפורום היהודי לדמוקרטיה ונגד אנטישמיות מציע מגוון רחב של תוכניות חינוכיות, תומך בנפגעי.ות אלימות מילולית ופיזית, פעיל בדיאלוג בין-דתי, ובאמצעות עבודתו דוגל בחברה נטולת אפליה בה א.נשים יכולים.ות לחיות באופן שווה באופן חופשי, ללא קשר למוצא, זהות, דת, נטייה מינית וכו'. מסיבה זו, עוקבים.ות ומדווחים.ות עובדי.ות JFDA מקרוב אחר תנועות אידיאולוגיות ימניות ותנועות תיאוריות קונספירציה. העובדה שהם.ן מושמצים.ות כעת כימניים.ות קיצוניים.ות או גזענים.ות על ידי חלקים מסצנת השמאל הברלינאית, מראה עד כמה ההשקפה של כמה מהאנשים כאן מצטמצמת על ידי סנטימנטים אידיאולוגיים בהגדרה.
א.נשים שמצד אחד רואים את הצורך באנטי-גזענות בת קיימא ובמאבק לזכויות קהילת הלהט"ב, אך מצד שני גם מדגישים את חשיבות קיומה של ישראל ליהודים.ות בכל רחבי העולם, מורחקים.ות בעקביות מארגונים אשר משתייכים לצד השמאלי של המפה. עמדות הנוגעות ליהדות ולחיים של יהודים.ות ואשר אינן אנטי-ציוניות נדחקות לשוליים. כל דעה החורגת מהאידיאולוגיה שלהם.ן עצמם.ן – שבבסיסה ניתן למצוא אנטי-גזענות מודרנית וכן שברי תיאוריה פוסט-קולוניאלית – מתויגת באופן אוטומטי כגזענית וימנית. זה כולל א.נשים וקבוצות המתייחסות לנושא הקשה אך החשוב של האנטישמיות האיסלאמית ולעתים קרובות מתמודדות עם האשמות בגזענות על כך. בפשטנות מעוררת השתאות, ישנה חלוקה בינארית ל'טוב 'ו'רע'. בתפיסת עולם זו, הסולידריות עם המפלט האמיתי היחיד בעולם לעם היהודי והדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – אשר מתמודדת עם התקפות מתמשכות ואיומים קיומיים – משויכת לקטגוריה השנייה, קרי 'רע' או 'לא נכון', ולפיכך 'גזעני' או ימני'.
למרות כל המחלוקת המוצדקת ללא כל צל של ספק בנוגע לעמדות פוליטיות, אנטישמיות או הסכסוך במזרח התיכון – איומים כנגד, הוצאת לשון הרע ועלבונות של נציגי העיתונות, כמו גם "הקריאה למצוד" בטוויטר אחריהם.ן, מייצגים שפל חדש. הפורום היהודי לדמוקרטיה ונגד אנטישמיות מגנה בתוקף את אירועי ה-24 ביולי ומביע סולידריות עם העיתונאים.ות שנפגעו כתוצאה פגיעה בלתי מתקבלת בחופש העיתונות. במאבקו באנטישמיות – בין אם ימנית, איסלאמית, קונספירציה-אידיאולוגית ואפילו שמאלנית – JFDA לא יירתע ולא יעמוד מנגד. עד כמה מאבק זה נחוץ, למרבה הצער, לא פחות מכך, גילה "מצעד הגאווה הקווירי הבינלאומי" באותו יום שבת.