עמדה שלישית¹ וחזית אנטי-ישראלית? שטחים מתים בתפיסה הציבורית בנוגע לאנטישמיות


אנטישמיות איסלאמיסטית היא סכנה אמיתית, בדיוק כמו המעטה בערכה.


ביום שבת ה-15 למאי 2021 צפינו במספר הפגנות פרו-פלסטיניות שהתקיימו ברחבי ברלין לציון "יום הנכבה". בעקבות האירועים האחרונים וההסלמה בעזה הייתה האווירה מתוחה ואמוציונלית מאוד. מהומות אלימות נרשמו בהפגנות גם כן.


האירועים בעזה ובישראל תרמו להתקוממויות ברחבי גרמניה. עם זאת, נרשמה התעלמות באשר לצביון האנטישמי המשותף לאותן ההפגנות, אפילו מצד ערוצי תקשורת גרמנים מובילים. כך דווח בין היתר על עמדות "ביקורתיות הנוגעת לישראל" וכן על מהומות אלימות בהפגנות "פרו-פלסטיניות". ברוב המקרים, מוזער חלקה של האנטישמיות בהפגנה או שהאירועים, אשר אנטישמיים במהותם, לא קיבלו התייחסות בהתאם.


דבר אחד בטוח: בהפגנות היו גםכן אמירות ועמדות ביקורתיות לגיטימיות כנגד המדיניות הישראלית אשר לא היוו תכנים אנטישמיים. מבלי לתייג את כל המפגינים.ות הנוכחים.ות כאנטישמים.ות באופן גורף, יש לציין לעומת זאת כי הנרטיבים האנטישמיים עמדו בבירור במרכז כל האירועים בהם צפינו ב-15 במאי. נרטיבים אלה נשמעו לא רק ע"י מיעוט קטן בצידי ההפגנות. לא יכולנו לראות שום תיחום במקום או הפרדה של משתתפים.ות אחרים.ות או של מארגני.ות ההפגנה, וגם לא התוודענו לכשכזו לאחר מכן.


בדרכים שונות שוחזרו סטריאוטיפים אנטישמיים וקונספירטיביים, ונשמעו קריאות גלויות להשמדה אלימה של ישראל וכן להשמדת יהודים ויהודיות. מדינת ישראל השוותה לגרמניה הנאצית, המצב בעזה למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, ישראל תוארה כמדינת אפרטהייד, ונתבעה הדרישה כמו כן על שחרור פלסטין מין "הנהר (הירדן) ועד הים". זוהי אנטישמיות במלוא מובן המילה. ניתוח מפורט ורקע לאירועים ניתן למצוא בדיווח שלנו מה-15.05.21.



עמדה שלישית נגד ישראל


בנוסף, לצד קבוצות שמאל אנטי-אימפריאליסטיות, לקחו חלק בהפגנה (ובמיוחד בצעדה המוכרת בין היתר כ"צעדת השיבה והשחרור") גם תומכים.ות רבים.ות בקבוצות איסלאמיסטיות מגוונות כגון האחים המוסלמים, הזאבים האפורים והחמאס. ההפגנה בכיכר הרמנפלאץ' אורגנה ע"י הרשת "סמידיון" (ger: Samidoun) המסונפת לחזית העממית לשחרור פלסטין (eng: PFLP). החזית העממית לשחרור פלסטין מסווגת כארגון טרור ע"י האיחוד האירופי וארה"ב, ו"סמידיון" עצמה מסווגת כארגון טרור ע"י מדינת ישראל. חלק מהמפגינים.ות התגלו כאלימים ולוחמניים. כמו כן, דווח על תקיפות רבות של עיתונאים.ות ובעיקר כנגד המשטרה: לפחות 93 שוטרים.ות ו-17 עיתונאים.ות נפצעו כתוצאה מכך.


ע"י כך שלא ניתנת התייחסות ראויה בכלי התקשורת מובילים בגרמניה בנוגע למעורבות קבוצות אלה בהפגנות ולאנטישמיות הגלויה בהן, נהפכת האנטישמיות האנטי-ישראלית והאנטישמיות האיסלאמיסטית טריוויאלית ומוסתרת מעיניי הציבור. מסיבה זו קיים צורך משמעותי לנתח במידה מספקת את הרכב הקבוצות הללו, לא רק בקרב עיתונאים.ות, אלא גם בקרב רשויות החוק והחקירה והמשרד הפדרלי להגנת החוקה. יתרה מכך, העובדה שכמה קבוצות שמאל סמכותניות המעורבות בהפגנות ככל הנראה אינן רואות סיבה להתרחקות מעמדות אנטישמיות איסלאמיסטיות היא בעייתית באותה מידה. בדומה לשחקנים.ות פוליטים.ות מהימין והשמאל הקיצוני שהופיעו יחדיו בהפגנות הקורונה השונות, אפשר היה לצפות גם כאן בחזית אנטי-ישראלית, בה קבוצות מין השמאל הפוליטי ומין האיסלאם הפוליטי פועלות יחד כנגד אויב משותף, המדינה היהודית.


אם נביט במאמרים כמו זה שנוסח לאחרונה במגזין טאפי, ניתן להבין את האיסלאמיזם כתנועה ימנית גם כן:


"ולכן לא אמור להיות קשה לזהות ששום דבר אשר איסלאמיסטים.ות מייצגים.ות, לא שייך לתפיסת עולם שמאלית או לכל הפחות לתפיסת עולם פרוגרסיבית: אנטישמיות ארסית, שום הפרדה בין מדינה לדת, התנגדות לשיווין מגדרי כלשהו, שנאה כלפי חופש אמנותי ונוסטלגיה לאימפריה שכבר חלפה מין העולם, הח'ליפות." ²

יתר על כך, מדי פעם נמתחת ביקורת על האיסלאמיזם בכמה סברות מין הצד השמאלי של המפה הפוליטית, אך יחד עם זאת מתפרש האיסלאמיזם כתגובה מובנת ל"מערב", ל"אימפריאליזם", או "ישראל", או שתנועות כמו החמאס והפת"ח מתוארות כחלק מהשמאל הגלובלי. גם כאן עלינו לזכור: לכבד את האיסלאמיזם כאידיאולוגיה, לקבל אותו, לא להתייחס אליו כראוי או לתארו כתופעה שולית, מנרמל את האיסלאמיזם ומעלים עין מהסכנות אשר טמונים בחובו.



די לרלטיביזציה, די להכללה


האנטישמיות הינה מרכיב בסיסי באידיאולוגיה האיסלאמיסטית. עם זאת, חשוב להכיר בכך שהאנטישמיות אינה אך ורק בעיה עבור העם היהודי, אלא שעמדות אנטי-הומאניות ואנטי-דמוקרטיות אשר מובאות באנטישמיות מהוות איום על החברה כולה.


כמובן, לא ניתן לטפל בבעיה זו באופן הולם ע"י תיאור האנטישמיות בצורה גזענית, חד-צדדית הנוגדת את העובדות, ככזאת אשר "יובאה לגרמניה מבחוץ". אנטישמיות אינה תופעה הנמצאת באופן בלעדי בקבוצות של מהגרים.ות ובחוגים מוסלמיים. בסוג זה של הפרדה, על אחת כמה וכמה במדינה ממנה מגיעים.ות פושעי.ות הנאציזם, נעשה שימוש בדרך כלל על מנת לייחס את האנטישמיות אשר נפוצה בכלל החברה הגרמנית רק לקבוצה אחת ספציפית ובכך לפטור את הקבוצה אלה את.ה משתייכ.ת מההאשמות המקבילות: אנטישמיים.ות הינם.ן תמיד ה"אחרים.ות" זו המנטרה, גרמניה "למדה" כמובן מההיסטוריה שלה והיא לפיכך כבר "נקייה" מבחינה מוסרית.


יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי האנטישמיות נפוצה גם בקרב א.נשים מוסלמים.ות ומהגרים.ות וכי לא ניתן לראות בהם.ן אך ורק קורבנות לגזענות. אל לנו לעצום את עייננו מכך. במקום זאת, זקוקים אנו לעין חדה וביקורתית בנוגע לאנטישמיות על כל פניה – ללא קשר למי מבטא.ת אותה ומתי.


בנוסף לזאת, ניתן בהחלט לצפות מארגוני גג איסלאמיים וממסגדים למתוח ביקורת על בעיית האנטישמיות "בשורותיהם" ביתר שאת וכן לדון בבעיה זו בקהילתם. וזה אפשרי גם בלי לדרוש חובות וידוי חד-צדדיות או הטחת האשמות שהן לבדן אחראים לאידיאולוגיות איסלאמיסטיות ואנטישמיות בקרב המוסלמים.ות. עלינו לעודד ברוח הדו-קיום הדמוקרטי את אותם הארגונים מהם מופצים יותר ויותר תכנים איסלאמיסטים ואנטישמיים, לעבודה משותפת וחיים משותפים זה לצד זה, יהודים.ות ומוסלמים.ות. דוגמאות טובות לכך ניתנות לנו ע"י מוסלמים ומוסלמיות ליברליים חילוניים כמו צ'ם אוזדמיר (Özdemir), סייראן אטש (Ateş) ולאמיה קאדור (Kaddor), אשר הראו כיצד זה יכול להיראות כשהם.ן גינו בתוקף את ההפגנות האנטי-ישראליות והאנטישמיות בעבר ואת גילויי האנטישמיות בהווה.



פחות דיבורים , יותר מעשים


מה צריך להיעשות כעת? ראשית, עלינו להבין כי אנטישמיות היא בעיה חריפה ומרכזית בגרמניה של ימינו וכי היא מהווה בעיה עבור החברה בכללותה. בעיה זו משפיעה בעיקר יהודים.ות, אך גם על שאר החברה בה אנו חיים.ות.


שנית, על כולנו להתייחס לאנטישמיות תמיד ובכל מקום וכן ברצינות הדרושה לכך. אנטישמיות הקשורה לדמוניזציה של מדינת ישראל וכן אנטישמיות אנטי-ציונית חייבות להילקח ברצינות בכל שלב. עלינו להתייחס לאנטישמיות איסלאמיסטית גם כן ברצינות. תופעת האנטישמיות אינה אך ורק נחלתם של אנשי הימין הגרמניים.ות, נאצים.ות או ניאו-נאצים.ות. במצב בו אנו נמצאים.ות כעת, זה פשוט לא מספיק לשבת סביב שולחנות עגולים ולדון בבעיה – עלינו לבצע הערכה מחדש והבנה מחודשת של העבר כאן בגרמניה, עלינו לפתח אסטרטגיות קונקרטיות ולנקוט צעדים ממשיים ומרחיקי לכת על מנת שנוכל להיאבק באנטישמיות האיסלאמיסטית בגרמניה ולהוקיע אותה מקרבנו.


גם כאן, מוטלת האחריות והחובה על הממשלה הגרמנית, אך לא רק. אנו זקוקים.ות לתוכנית פעולה ולתמיכה ארוכת טווח בפרויקטים המספקים מידע וחינוך בנושא האנטישמיות האיסלאמיסטית. זה לא מספיק להדגיש זאת, כמו שנטען פעם אחר פעם, כי לאנטישמיות "אין מקום" בחברה שלנו. הרי ברור כשמש שיש לה מקום, אפילו מקומות שונים. בכדי לא לאפשר למקומות האלה לגדול להמשיך ולהפיץ שנאה, אלימות ואנטישמיות כנגד יהודים ויהודיות, ישנו כעת צורך בחזון ברור ובצעדים קונקרטיים.


מקורות:


¹העמדה השלישית (eng: Third Position; ger: Querfront) הינה סט אידיאולוגיות פוליטי ניאו-פאשיסטי אשר התפתחה במערב אירופה בעקבות מלחמת העולם השנייה. היא אמורה לתאר דרך נוספת בין הקפיטליזם של הגוש המערבי לקומוניזם של הבלוק המזרחי. נעשה בה שימוש בין היתר בקונטקסטים רדיקלים של הימין הקיצוני וכן השמאל הקיצוני.


² “WHAT‘S RIGHT? Warum der Kampf gegen den Islamismus ein Kampf gegen Rechts ist”, in: tapis. Analysen zur islamischen Rechten, Ausgabe 1 (2020), S. 3.

Aktuelle Beiträge

Alle ansehen